top of page
  • תמונת הסופר/תYael Sade

העבודה כאמצעי להתפתחות אישית

מתוך ההקדמה לספר Skillful Means מאת טארתנג

 

כל יצור חי ביקום מבטא את טבעו האמיתי במהלך חייו. העבודה היא הביטוי האנושי הטבעי להיותנו בחיים. העבודה מאפשרת לנו לבטא את הפוטנציאל שלנו במלואו, להיפתח לתחום האינסופי של התנסויות המצויות אפילו בפעילויות היום יומיות ביותר. דרך העבודה, אנחנו יכולים ללמוד להשתמש באנרגיה שלנו בחוכמה, כך שכל פעולותינו יהיו פוריות ומיטיבות.

טבעינו כבני אדם הוא לחיות בתחושת סיפוק והגשמה. העבודה נותנת לנו הזדמנות לסיפוק ולמימוש מלוא הפוטנציאל שלנו, וזאת על ידי ביטויין של התכונות האמיתיות של טבענו. העבודה היא דרך בה נוכל לבטא את מהותנו ויכולתנו בדרכים מיומנות , ובכך להביא להרמוניה ואיזון בתוכנו ובעולם. באמצעות העבודה, אנחנו משקיעים את האנרגיה שלנו בחיים, מקדישים את הגוף, את הנשימה ואת המחשבה שלנו לפעילות יצירתית. על ידי יישום היצירתיות שלנו, אנחנו מגשימים את היעוד הטבעי שלנו בחיים ומעוררים השראה בשמחת החיים שלנו בזולתנו ובעולמנו.


לכל אחד מאיתנו יש תחושה לגבי התפקיד שהעבודה משחקת בחייו. אנחנו יודעים שהעבודה משפיעה על כל חלק בהווייתנו, ומביאה את התודעה, הלב והחושים שלנו לביטוי מלא. אף על פי כן, לא רבים בתקופתנו חשים מעורבות עמוקה בעבודתם. בחברה המורכבת כיום, איבדנו את המגע עם הידע המאפשר לנו להשתמש ביכולות שלנו כדי לחיות חיים אפקטיביים ובעלי משמעות. בעבר, החינוך מילא תפקיד חשוב בהעברת הידע הדרוש לשילוב של לימוד וחיי מעשה ובכך לבטא את טבענו הפנימי. כיום, המידע החיוני הזה לא מועבר יותר, וכך ההבנה שלנו את המושג עבודה מוגבלת. לכן רק לעיתים רחוקות אנחנו מצליחים לחוש את הסיפוק העמוק, האפשרי בעבודה הנעשית במיומנות ומכל הלב.


ייתכן שבגלל שאין לנו צורך להפעיל את כל מאמצינו כדי למלא את צרכינו הבסיסיים, רק לעיתים נדירות אנחנו משקיעים את כל ליבנו ודעתנו בעבודה; למעשה, עבודה שנעשית רק כדי לצאת ידי חובה הפכה לנורמה. לרוב האנשים אין ציפיות לאהוב את עבודתם, ועוד פחות מכך לעשות אותה טוב, מכיוון שעבודה בדרך כלל נחשבת רק כאמצעי להשגת מטרה. לא משנה מה המקצוע שלנו, אנחנו חושבים על המושג עבודה כעל פרק זמן הכרחי ובלתי נמנע מחיינו.


אם יש לנו תמריץ חזק מספיק כדי לעבוד קשה, ייתכן שנעשה זאת, אבל אם נתבונן היטב על המוטיבציה שלנו נבחין שלעיתים קרובות היא צרת היקף, מכוונת בעיקר להשגת סטטוס, הגדלת הכוח האישי המרחב הפרטי, והגנה על האינטרסים של שמינו הטוב ושל המשפחה. סוג זה של מוטיבציה המרוכזת בעצמינו מקשה עלינו לבטא ולפתח את הפוטנציאל האנושי שלנו באמצעות עבודה. במקום לבסס את עצמנו באיכויות הטובות שלנו, סביבת העבודה מעודדת איכויות של תחרות ומניפולציה.


ישנם כאלה אשר כתגובה למצב זה יימנעו בכלל מעבודה. כאשר ניקח את נקודת המבט הזו אנחנו עשויים להאמין שאנו רודפים אחרי דרך חיים נשגבת יותר. אבל במקום למצוא אלטרנטיבה בריאה שיכולה להגדיל את ההנאה שלנו מחיינו אנחנו למעשה מגבילים את הפוטנציאל שלנו אפילו יותר. כי חיים ללא עבודה גורמים לנו להתרחק מהחיים עצמם. כשאנו מונעים מהאנרגיה שלנו לבוא לידי ביטוי בעבודה, מבלי לדעת אנחנו מרמים את עצמינו לגבי ההזדמנות לממש את טבענו האמיתי, ואף מונעים מאחרים את התרומה הייחודית שהיינו יכולים להעניק לחברה.


החיים גובים מאיתנו מחיר עבור פחות מהשתתפות מלאה. אנחנו מאבדים מגע עם הערכים האנושיים והאיכויות הנובעות באופן טבעי מעיסוק בעבודה ובחיים: יושר, כנות, נאמנות, אחריות ושיתוף פעולה. ללא ההכוונה שאיכויות אלה נותנות לחיינו אנחנו מתחילים להיסחף ולהיות לטרף לתחושה הלא נעימה של חוסר שביעות רצון. ברגע שאיבדנו את הידע כיצד לבסס את עצמינו בעבודה משמעותית, אנחנו לא יודעים לאן לפנות כדי למצוא ערך ומשמעות לחיינו.


חשוב עבורנו לראות שהישרדותנו, במלוא מובן המילה, תלויה בנכונות שלנו לעבוד במלוא יכולתם של הלב והתודעה כדי לחיות את החיים במלואם. רק בדרך זו נוכל לממש את הערכים האנושיים והאיכויות אשר מביאים איזון והרמוניה לחיינו, לחברה שלנו ולעולמנו. אין אנו יכולים להמשיך ולהתעלם מההשפעות של מניעים אנוכיים כמו, תחרותיות ומניפולציה.


אנחנו זקוקים לראייה חדשה על העבודה המבוססת על הבנה אנושית רחבה יותר המעניקה הוקרה לעצמנו ולאחרים, ומודעות לאיכויות ומיומנויות היוצרות שלום בעולם: תקשורת, שיתוף פעולה, אחריות.




Comments


bottom of page